ניתוח פרסומת

דנוטציה- בפרסומת ניתן לראות אישה יוצאת ממכונית הפוכה, היא לבושה בבגדים יוקרתיים, משקפי שמש, תיק, עונדת תכשיטים ונועלת נעלי עקב.
כאשר היא יוצאת מן הרכב ומתחילה לדבר ניתן לראות מסביב מקום של תאונה אשר כביכול קפא בו הזמן.
מסביבה יש הרבה גברים העובדים בכביש.

קונוטציה-  זו היא פרסומת של חברת AIG לביטוח מקיף לרכב והפרסומת מציעה הנחה לנשים.
בפרסומת ניתן לראות את יעל פוליאקוב יוצאת ממכונית שנהגה בה כאשר היא הפוכה לאחר תאונה. היא לבושה בצורה מתוקתקת ומסודרת. כאשר היא יוצאת מהרכב היא מתחילה ללכת בכביש במקום שבו קרתה התאונה כאשר הגברים העובדים בכביש מקיפים אותה. היא מתחילה לדבר על כמה שהיא אוהבת לנהוג ושגברים לחוצים מידי וכל הזמן שואלים את הנשים שאלות מפני שהם לא סומכים עליהן. היא טוענת שכאשר היא נוהגת הכל תחת שליטה ושזה הכיף בלהיות אישה.
לאחר מכן היא עושה השוואה ואומרת שגם המחיר של AIG ב"קונטרול" ואומרת ש"שווה לקחת בכל הצבעים" מפני שהמבצע הוא רק לנשים.

מיתוס- בפרסומות זו יש שני מיתוסים המרכזי שביניהם הוא שנשים לא יודעות לנהוג מפני שאם יש תאונה כמובן שאישה תצא מהרכב וגם היא אומרת שגברים כל הזמן שואלים את הנשים שאלות כי הם לא סומכים עליהן שזהו חיזוק של מיתוס זה.
המיתוס השני הוא שלנשים אכפת רק ממראה חיצוני וזה בא לידי ביטוי גם באיך שהיא לבושה גם בכך שהיא אומרת שהיא הסתכלה במראה בבית וגם בכך שבסוף היא אומרת ש"יש בכל הצבעים".

אושר או עושר?

בעבר אנשים קנו רק מה שהיו זקוקים לו ולא יותר, בגדים, מזון וכל דבר שהיו צריכים על מנת לשרוד.
כיום תרבות הצריכה השתנתה ואנשים לא קונים רק את מה שהם צריכים כדי לשרוד, יש הרבה יותר פיתויים וחידושים והכל מאוד נגיש והשאיפה היא לחיות ברמת החיים הכי גבוהה שאפשר.
העולם נשלט על ידי "קפיטליזם צרכני", כולם מחפשים לקנות את מה שהכי חדש, יקר ומפואר ובעיקר את מה שהם לא באמת צריכים.
הדבר בא לידי ביטוי בהחלטות הקטנות בחיי היום יום כמו בין אם לחדש את הטלפון או הטלוויזיה.
מרוב שיש ניסיון להשיג כמה שיותר אנשים מנסים להשיג אושר בעזרת עושר.
החפצים הופכים להיות חלק כל כך משמעותי בחיינו שאנחנו מייחסים להם את החשיבות אם בעזרתם נהיה מאושרים או לא.
בעקבות ה"קפיטליזם הצרכני" יש לחיינו השפעה גם על ידי "קפיטליזם רגשי".
כיום קשה מאוד להתפרנס ממשכורת אחת ולכן ברוב המקרים שני ההורים צריכים לעבוד ומה שהיה נהוג פעם שהאמא נשארת בבית לטפל בילדים כבר לא קיים כיום. אני חושבת שלדבר זה יש צד טוב וצד רע. הצד הטוב הוא שנשים זוכות גם לצאת ולעבוד ולעשות משהו מאתגר ומעניין ושלא רק גברים יכולים לעבוד קשה ולהביא משכורת הביתה. הצד הרע הוא שהילדים נמצאים הרבה שעות בבית ללא ההורים ולכן חלק מרכזי בחינוך הילדים עובר מההורים לתקשורת. הטלוויזיה והתקשורת הופכות להיות "סוכנות החיברות" העיקריות של הילדים ויש להן את ההשפעה הכי גדולה עליהם.
אני חושבת שבגלל שתרבות הצריכה היא חלק מרכזי מחיינו לכן אי אפשר להתעלם מהעובדה שעושר יכול להביא לך אושר, אך הוא בפירוש אינו הדרך היחידה.
אני חושבת שאושר אמיתי זה להיות מרוצה ממה שיש לך, משפחה, חברים, בית חם, הדברים הפשוטים הם אלו המהווים את האושר האמיתי, מפניי שאתה יכול להיות מאוד מאוד עשיר אך לא להיות מאושר.

מיתוס

מיתוס הוא סיפור ממוצא עם גרעין של אמת.
מיתוסים הם חלק מהשגרה היומיומית שלנו וניתן לראות אותם במקומות רבים והרבה פעמים התקשורת משתמשת בהם על מנת להעביר מסרים שונים.

המיתוס בסרטון הוא ההבדלים החברתיים במדינה והסוגי אנשים השונים במדינה שכל הזמן נמצאים האיזושהי התנגשות בכל מיני תחומים בחיים.
בסרטון ניתן לראות אנשים שונים כמו אישה מבוגרת ואיש צעיר, אישה דתייה ואישה חילונית, אנשים האוהדים קבוצות שונות ועוד שותים ביחד קולה והקולה היא זו שמחברת ביניהם,  לכן הסרטון נוגד את המיתוס בכך שהוא אומר כביכול שאנשים שונים עם אמונות שונות ודרך חיים שונה יכולים להסתדר אחד עם השני ושיש לכולם משהו משותף.

ניתוח תמונה עיתונאית- thinglink